איך ממיינים כביסה: מה אפשר לכבס יחד במכונה?

למיין לא אומר שצריך ארבעה סלים. זה אומר לבדוק רגע, לפני שממלאים את המכונה, מה מתאים זה לזה. כך עושים:

1. קוראים את התווית. היא בדרך כלל תפורה בפנים הבגד. המספר שבתוך סמל הכביסה (הגיגית) הוא הטמפרטורה הגבוהה ביותר המותרת, קו אחד מתחתיו פירושו "עדין" ושני קווים פירושם "עדין מאוד".
2. ממיינים לפי צבע: לבן ובהיר, צבעוני, כהה.
3. בודקים את הבד: פריטים עדינים כמו צמר, משי או תחרה לא נכנסים עם פריטים עמידים כמו ג׳ינס ומגבות.
4. לכלוך וטמפרטורה: פריטים מלוכלכים מאוד מקבלים עומס משלהם. בכל ערימה הפריט עם הטמפרטורה הנמוכה ביותר קובע את התוכנית.

יד בתוך הגיגית פירושה כביסת יד, וגיגית עם X עליה פירושה "לא לכבס" — פריטים כאלה לא שייכים לעומס מעורב במכונה. עיגול עם אותיות מיועד רק לניקוי יבש מקצועי. אם יש ליד העיגול סמל כביסה מותר, אפשר לכבס את הפריט בעצמכם.

הסמלים לא מראים אם פריט מוציא צבע או עם מה מותר לערבב אותו. אבל אם כתוב על התווית הוראה כמו "לכבס בנפרד", היא קובעת. אחרת עוזרים כללי המיון.

עדיף שלא: לבן וצבעוני מכבסים בנפרד. אפילו פריט אחד בצבע חזק יכול לצבוע את כל העומס הלבן. הקלאסיקה היא הגרב האדומה.

גוונים בהירים מאוד כמו אפור בהיר, ורוד חיוור או תכלת מצטרפים, לפי הניסיון, לרוב ללבן, כל עוד הם לא חדשים. בספק, שימו אותם עם הצבעוניים. גוונים כהים כמו שחור, חום וכחול כהה מוציאים במיוחד הרבה צבע, וגם צבעים חזקים כמו אדום לא שייכים ללבן.

ומה עם כהה וצבעוני? גוף בדיקה צרכני בגרמניה ממליץ להפריד בין כביסה כהה לכביסה צבעונית בהירה. פריטים מפוספסים, משובצים או רב-צבעיים, גם חולצות, לא נכנסים ללבן אלא לצבעוני או לכהה.

פריט חדש מוציא בכביסות הראשונות לא פעם עודף צבע. גוף בדיקה צרכני בגרמניה ממליץ לכבס טקסטיל חדש שאינו עמיד בצבעו בנפרד או רק עם כביסה באותו צבע. עמיד בצבעו פירושו: הצבע נשאר בבד בזמן הכביסה.

זה נכון במיוחד לג׳ינס כהה, אדום, שחור וצבעי ניאון. פריטי יד שנייה שאינכם מכירים את ההיסטוריה שלהם מטפלים בהם כך בכביסה הראשונה. כך עושים:

• בפעמים הראשונות מכבסים לבד או עם אותו צבע.
• מכבסים בקרירות, לכל היותר כמו שהתווית מתירה.
• הופכים מבפנים החוצה, כלומר הצד הפנימי כלפי חוץ. זה שומר על פני הבד.

מבחן מהיר לפני הכביסה הראשונה: משרים את הפריט כ-30 דקות במים קרים או חמימים. אם המים מתצבעים, הפריט יוציא צבע גם במכונה. אז מכבסים אותו לבד או רק עם אותו צבע, עד שהמים נשארים צלולים.

מכנסי עבודה מלאי שמן לא שייכים לאותו עומס עם הקפוצ׳ון. גוף בדיקה צרכני בגרמניה ממליץ לכבס בנפרד פריטים מלוכלכים מאוד, כמו בגדי עבודה מוכתמי שמן, כדי שהלכלוך לא יעבור לפריטים אחרים. אותו דבר חל על סמרטוטי ניקיון, שמיכות כלב ומכנסי אימון בוציים אחרי כדורגל.

בגדי ספורט שהזיעו כרגיל לא נחשבים. חולצות פונקציונליות וטייץ מסתדרים טוב עם פריטים אחרים מסינתטי, אבל לא עם מגבות: המוך של המגבות נתפס בסיבי המיקרופייבר.

בגדי עבודה עם תפקיד הגנה, למשל עם פסי אזהרה או עמידים באש, מכבסים רק לפי הוראות היצרן. אם המעסיק מספק אותם, שאלו אצלו איך לטפל בהם.

עדיף שלא. מגבות מפזרות מוך, לג׳ינס יש ניטים (כפתורי מתכת קטנים) ורוכסנים, ושניהם כבדים. אם אין ברירה: הופכים את הג׳ינס מבפנים החוצה, סוגרים רוכסנים, מרוקנים כיסים ולא ממלאים את התוף עד אפס מקום.

מגבות מכבסים הכי טוב עם מגבות או עם מצעים, אם הצבע והטמפרטורה מתאימים. בגדים מבד אחר דורשים לרוב טמפרטורה או סל״ד אחרים, ובדיוק לפי זה ממיינים.

מה מותר לכבס יחד תלוי בצבע, בבד ובטמפרטורה. כך זה מתאים לרוב, אם התוויות לא אומרות אחרת:

• מגבות ומצעים: כן, באותו צבע ובאותה טמפרטורה.
• לבן וצבעוני, בהיר וכהה: לא.
• ג׳ינס ומגבות: עדיף שלא.
• בגדי ספורט ומגבות: עדיף שלא.
• צמר או משי עם פריטים עמידים: לא.
• פריט חדש בצבע חזק עם פריט בהיר: לא.

פריטים עמידים מכותנה או פשתן מחזיקים מעמד מול חיכוך, עדינים לא. צמר, משי, ויסקוזה, תחרה, חזיות עם מסגרת מתכת וגרביונים רחוקים מג׳ינס, מגבות ובגדי עבודה.

צמר מקבל עומס קטן משלו: תוכנית צמר, לכל היותר 30 °C וחומר כביסה לצמר. פריטים עדינים וקטנים, כמו גרבי תינוק, נכנסים לשקית רשת לכביסה. סגירות סקוץ׳ סוגרים מראש.

גם הכמות חשובה: לפי רשות הסביבה הגרמנית, כביסה עדינה ממלאת רק כרבע מהתוף וצמר כחמישית. פריטים עדינים צריכים אפוא עומס קטן משלהם.

שני פריטים דורשים טמפרטורות שונות? בוחרים בנמוכה. איגוד יצרני חומרי הניקוי בגרמניה מציין ככלל לקחת בעומס מעורב תמיד את הטמפרטורה ואת מהירות הסחיטה (סל״ד) הנמוכים ביותר המומלצים. אם על פריט אחד כתוב 30 °C ועל אחר 40 °C, שניהם רצים על 30 °C.

לרוב מספיק גם פחות ממה שהתווית מתירה: כביסה צבעונית מלוכלכת קלות יוצאת נקייה, לפי אותה רשות סביבה, בדרך כלל ב-20-30 °C, וכביסה לבנה בדרך כלל כבר ב-40 °C.

היוצא מן הכלל הוא היגיינה. כביסה של חולים, כלומר בגדים, מצעים ומגבות, צריכה לפי המכון הגרמני להערכת סיכונים לרוץ לפחות ב-60 °C עם אבקת כביסה (ללבן ולעמיד) ואחר כך להתייבש היטב. זה נכון אם התווית מתירה 60 °C והלבנה. קחו אבקת כביסה עם מלבן חמצני (לא אקונומיקה). בדרך כלל יש מלבן כזה באבקות ולא בנוזלים, ולכן בדקו באריזה. כביסת רתיחה כמעט לא נחוצה ביום-יום.

ממיינים כבר בבית לשתיים-שלוש שקיות, הכי טוב כבר כשמורידים את הבגדים. בין אם אתם זוג, משפחה או דירת שותפים: ממיינים לפי צבע, לא לפי אדם. ככה אין צורך לחשוב ליד המכונה.

מעט כביסה, או שכל הפעלה של מכונה עולה כסף? אוספים עד שהתוף מלא — כך ממליצה גם רשות הסביבה הגרמנית. אם באמת יש רק עומס אחד, צבעוני וכהה שכבר נכבסו הרבה פעמים רצים יחד: בטמפרטורה הנמוכה ביותר שעל התוויות, לכל היותר 30 °C, ובתוכנית העדינה ביותר שאחד הפריטים דורש. לבן, חדש, צמר ומלוכלך מאוד ממתינים לסבב הבא. "הכול על 40 °C" עובד רק אם כל תווית מתירה 40 °C ואין שם לבן, חדש, צמר או משהו מלוכלך מאוד.

במכונה לא מוכרת, למשל במכבסה, מציצים קודם לתוף: גרב שנשכחה מהמשתמש הקודם יכולה לצבוע את העומס הבהיר שלכם.

התווית נגזרה כי היא מגרדת, דהתה, או שבכלל לא הייתה במציאה משוק הפשפשים: פריטים בלי תווית ממיינים בזהירות. זה אומר לכל היותר 30 °C, תוכנית עדינה, סחיטה נמוכה, בפעמים הראשונות לבד או עם צבע דומה, ולא במייבש. את מבחן המים שלמעלה עושים קודם.

טיפ לעתיד: צלמו את התווית לפני שאתם גוזרים אותה.

לא. בבדיקה של תוכנית צרכנות שוויצרית משנת 2010, שישה משבעה דפי לכידת צבע (דפים שמיועדים ללכוד צבע שיוצא בכביסה) לא הראו הבדל נראה לעין לעומת חומר כביסה לבדו. חומר כביסה לצבעים, כלומר חומר כביסה ללא מלבן לבגדים צבעוניים, הצליח טוב יותר.

לצבעוני מספיק חומר כביסה לצבעים, ולצמר חומר כביסה לצמר. ללבן מתאימה אבקת כביסה, אם המשולש שעל התווית, סמל ההלבנה, לא מסומן ב-X.