שכחתם כביסה במכונה כל הלילה? לכבס שוב או לא?

כביסה מעופשת מזהים לפי הריח: פותחים את הדלת ומשאירים אותה פתוחה. קודם מסתכלים: אם רואים ציפוי פלומתי (עובש) או נקודות שחורות, לא מנערים כלום. אחרת לוקחים פריט עבה מאמצע התוף, למשל מגבת, פורשים אותה ומריחים. כך מחליטים:

• ריח רענן, רק מקומט: לתלות, או אם התווית מתירה, למייבש. חולצות רטובות מתקמטות, אז כדאי לתלות כל אחת בנפרד על קולב. אין צורך בכביסה שנייה.
• ריח מעופש או חמוץ: מכבסים שוב, הטמפרטורה בהמשך, ולא מייבשים קודם.
• רואים פלומה, ציפוי או נקודות שחורות: מכבסים שוב. אי אפשר להבטיח שהכול ייצא. אם יש אלרגיה, אסתמה או מערכת חיסון מוחלשת, כדאי שמישהו אחר יפרוק את הכביסה אם אפשר, ובמקרה של תסמינים מתייעצים עם רופא.
• פריטים בהירים קיבלו צבע: לא תולים ולא מייבשים. מכבסים את הפריטים האלה במהירות ולבד; אי אפשר להבטיח שכל הצבע יורד.

לא מייבשים כביסה מעופשת בתקווה שהריח ייעלם. מגזין צרכנים מזהיר: המייבש יכול לקבע את הריח. בנוסף, לא משאירים את המייבש פועל ללא השגחה ומנקים את מסנן המוך באופן קבוע. אם אין מייבש, תולים את הפריטים אחד אחד, במרווח ביניהם, על מתלה כביסה, רצוי באוויר צח.

אי אפשר לומר במדויק כמה זמן כביסה רטובה יכולה להישאר במכונה: אחרי לילה כבר יש לרוב ריח, ועובש גלוי מופיע בדרך כלל מאוחר יותר. מדריכים נותנים ערכי הערכה גסים, לא מדידות:

• עד כשעתיים נחשבים בדרך כלל לא בעייתיים.
• לילה אחד (8–12 שעות): לרוב הכביסה כבר מריחה מעופשת, אבל לפעמים זה עובר בשלום, במיוחד כשהדלת פתוחה. בדיקת הריח מחליטה.
• יום, יומיים או כל סוף השבוע: ריח צפוי, ובמכונה סגורה ולחה יכול להיווצר עובש אחרי יום או יומיים.

כביסה מתעפשת כי לחות, חום ושאריות חומר כביסה יוצרים קרקע טובה לחיידקים. זה קורה מהר יותר בתוף עמוס, בבגדי ספורט מיוזעים או בחולצות שלבשו. את המספרים לוקחים ככיוון, לא כהיתר.

כביסה מעופשת מכבסים שוב ב-60 °C אם היא מכותנה עמידה, למשל מגבות, מצעים וחולצות לבנות, אבל לא חם יותר ממה שתווית הכביסה מתירה. התווית היא הפתק התפור בצווארון או בתפר הצד. בתוויות לפי מערכת הסימון האירופית, המספר בסמל הכביסה (הגיגית) הוא תקרה עליונה, לא המלצה. אם מופיעות נקודות או מילים כמו ״חם״ במקום מספרים (כך זה בעיקר בתוויות אמריקאיות), בוחרים דרגה אחת נמוכה יותר. אם אין תווית, מתחילים בקר ובעדינות וחוזרים על הכביסה אם נשאר ריח, במקום לכבס חם.

• חומר כביסה: חומר כביסה עם מלבין חמצן, בדרך כלל אבקת כביסה (לא ״לצבעוניים״ ולא ״לעדינים״); בודקים באריזה שיש בה מלבין חמצן. המלבין אינו אקונומיקה (כלור) ומפחית בבירור את החיידקים במכונה; עובשים עקשנים יותר. רק ללבנים ולכותנה עמידה בצבע. אם העור רגיש, קוראים את הוראות האריזה; במקרה של גירוי בעור פונים לייעוץ רפואי.
• תוכנית: בוחרים את התוכנית שמתאימה לטמפרטורה שבתווית, למשל כותנה, ובשום מקרה לא תוכנית קצרה. אם התוכניות במכונה נקראות אחרת או שיש רק מעלות, בוחרים את המעלות מהתווית. במכונות מסוימות תוכנית חסכונית (Eco) לא מגיעה לטמפרטורה המוצגת.
• עומס: בכביסה רטובה ממלאים את התוף רק עד חציו, כך כתוב בהוראות הטיפול של GINETEX. אם הכול לא נכנס, מכבסים בשתי כביסות.
• כמות: לפי האריזה לכמות הכביסה שלכם. יותר חומר כביסה לא עוזר, שאריות הן מזון לחיידקים.

90 עד 95 °C לא צריך: בגרמניה המכון הפדרלי להערכת סיכונים והסוכנות הפדרלית לסביבה סבורים שכביסה רותחת בבית אינה נדרשת בדרך כלל. חומרי כביסה עדינים ללא מלבין, לעומת זאת, כמעט לא מפחיתים את מספר החיידקים. הכביסה החוזרת עם אבקה היא מקרה מיוחד; אחריה חוזרים לכבס לפי התווית.

כשהתווית אוסרת חום או מלבין:

• בצבעוניים שמסומנים ב-40 °C או במשולש עם X (״לא להלבין״): הטמפרטורה הגבוהה ביותר המותרת, חומר כביסה לצבעוניים או לעדינים, ואם נשאר ריח חוזרים על הכביסה.
• יש בבית רק נוזל כביסה: אותו דבר, ייתכן שיישאר קצת ריח.
• משולש עם פסים: מותר רק מלבין חמצן.

מסוכן כשמערבבים חומרים. חומץ לא צריך לכביסה החוזרת: בגרמניה ארגון צרכנים ממליץ להימנע ממנו כי הוא עלול לפגוע באטמים, וממליץ להימנע גם מתכשירי חיטוי לכביסה. עם 60 °C ואבקה אפשר בלי שניהם.

צמר: לא מכבסים צמר מעופש שוב בחום, הוא מתלבד בקלות. אם בתווית כתוב כביסת יד, נשארים עם זה. אחרת משתמשים בתוכנית לצמר עם חומר כביסה עדין לצמר וממלאים את התוף רק עד שליש. אם אין במכונה תוכנית לצמר, מכבסים ביד עד כ-30 °C. מייבשים צמר בשכיבה (ייבוש שטוח). אם כביסה חוזרת מוציאה בוודאות את הריח המעופש מצמר, זה לא מבוסס, ולכן חוזרים עליה בעדינות ולא בחום. אם הצמר רק רטוב וללא ריח, לוחצים החוצה את המים בלי לסובב ולעוות את הבד.

משי ועדינים: גם כאן התווית קובעת. בוחרים תוכנית עדינה עם חומר כביסה עדין לעדינים וסחיטה במהירות נמוכה. אם בתווית יש יד בתוך הגיגית, מותרת רק כביסת יד. אם על הגיגית יש X (גיגית מחוקה), הפריט לא נכנס למים: מאווררים אותו במקום מאוורר היטב. אם זה לא עוזר והתווית מתירה ניקוי יבש (עיגול ללא X), מוסרים אותו לניקוי יבש.

בגדי ספורט: הם מסומנים לרוב ב-30 או 40 °C, ולכן מתכון ה-60 °C מלמעלה לא חל כאן. מכבסים חם ככל שהתווית מתירה וחוזרים על הכביסה אם נשאר ריח. לא משאירים בגדים מיוזעים לחים בתיק אחרי האימון.

מגבות ומצעים: הם סופגים הרבה לחות ומתחילים להריח מהר, אבל זה המקרה הכי פשוט: פריטים לבנים או עמידי צבע שהתווית שלהם מתירה 60 °C ואבקת כביסה מכבסים ב-60 °C. לא עומסים יתר על המידה, ואז מייבשים מהר ועד הסוף. פריטים צבעוניים או מודפסים מכבסים עם חומר כביסה לצבעוניים בטמפרטורה הגבוהה ביותר המותרת.

בגדי עבודה: בבדים מעורבים ובפסי זוהר התווית קובעת. בבגדי הגנה ובבגדי אזהרה חלות רק הוראות הטיפול של היצרן. טקסטיל ספוג שמן או שומן לא שייך למייבש, הוא יכול להתלקח מעצמו, ואחרי הכביסה לא מקפלים או מערמים אותו כשהוא חם.

אחרי ששכחתם כביסה מנקים את המכונה רק אם היא מריחה: משאירים את הדלת (במכונה עם פתח עליון, את המכסה) ואת מגירת חומר הכביסה פתוחות עד שהכול יבש, ומנגבים עד יבש את אטם הגומי ואת המגירה. אם הריח בא מהמכונה, מפעילים כביסה ריקה ב-60 °C עם אבקת כביסה. למניעה מספיקה כביסה כזאת בערך פעם בחודש. אם המכונה לא שלכם, למשל מכונה משותפת בבניין או במכבסה, לא מפעילים כביסה ריקה אלא מודיעים לוועד הבית או למפעיל. אם כביסה מריחה מעופשת גם אחרי כביסה רגילה לגמרי, הסיבה במקום אחר, למשל במכונה עצמה.

לשכוח זה נורמלי, במיוחד כשהערב התארך או כשהמכונה נמצאת במרפסת השירות או כמה קומות למטה. כמה הרגלים מקטינים את הסיכוי:

• מגדירים שעון מעורר לסוף התוכנית, גם אם יש לכם תור קבוע בחדר כביסה משותף.
• אם משתמשים בהשהיית התחלה, מכווננים אותה כך שהתוכנית תסתיים קצת לפני שקמים, לא בחצות.
• בעצירת שטיפה הכביסה נשארת במי השטיפה. מסיימים אחר כך את התוכנית: מנקזים את המים ומפעילים סחיטה, לא רק פותחים את הדלת.
• מניחים את סל הכביסה ליד המכונה ופורקים כשקמים בבוקר ראשון. אם חולקים את המכונה, מסכמים מראש מי פורק.